כידוע, כל ילד עשירי, מתמודד עם הפרעות קשב (ADHD ) מכאן שבכיתה ישראלית ממוצעת בגודלה, לומדים שלושה או ארבעה ילדים עם ADHD . הפרעת קשב, נושא חם ומרכזי של הנוירולוגיה והפסיכולוגיה במאה שלנו, היא תסמונת נוירולוגית רב - ממדית. להפרעה השפעות רבות על תחומי חיים רבים של המתמודדים עמה. היא עשויה להקשות על התפקוד המשפחתי, ההורי, הרגשי, החשיבתי, ההתנהגותי, החברתי והלימודי .
מקורות המידע רוויים בדעות אין ספור בנוגע לילדים עם הפרעות קשב וריכוז ואמצעי התמודדות עם הבעיה.
אנו, אורנה וסיגל מעוניינות לפתוח נושא חשוב וקריטי זה לדיון בקרב המורות והגננות.
אנא שתפו אותנו בחוויות או אירועים שחוויתם עם ילדים עם הפרעות קשב וריכוז הן כהורים והן כמחנכים.
נשמח להיערות הגיגים וסיפורים בנושא
להמשך שיתוף פעולה פורה,
אורנה וסיגל
יפה לכן אורנה וסיגל זה רק יקדם את ילדי נתניה :) ויתן לנו טיפים אולי תמיכה, עזרה איך להתמודד עם הקושי הזה
השבמחקמאחלת לכן הרבה הצלחה.
סלוואנה
אורנה סיגל יקרות
השבמחקבחרתן נושא שכולנו מתמודדות איתו בעבודתינו יום יום כאשר המענה מתסכל ביותר, בכל גן יש לנו את ההתמודדות מול הילדים ולעיתים קרבות ההתנהלות עם כל צרכי ילדי הגן ובנוסף טיפול בילדים עם בעיות קשב...הוא בלתי יישומי כפי שצריך להענות...להם
נשמח לשמוע ולקרוא את הבלוג שלכן
השלישיה....
אורנה וסיגל,
השבמחקנושא זה שמעסיק אותנו בחיינו המקצועיים מקבל בשנים האחרונות במה תיקשורתית . למרות העיסוק הרב בקשיים בכל מיני הזדמנויות אין עדיין פיתרון יישומי לקשיים שיש לתלמידים , להורים ולמורים בכיתות , כיצד להתמודד באופן המיטבי בסיטואציות שכאלה .
לדעתי התמיכה לילדים , להורים ולצוותים החינוכיים היא כל כך מכרעת , אך אינה קיימת .
נקווה רק לטוב
ונעשה כמיטב יכולתינו
אורנה גיל
אורנה וסיגל,
השבמחקאין ספק כי נושא הפרעות קשב וריכוז הוא הנושא החם של השנים האחרונות! אך הרי ברור כי לא רק בשנים האחרונות ילדים סובלים מקשב וריכוז. אם כן, היכן הייתה מערכת החינוך בכל אותם שנים שקדמו לכן, אנחנו רואים גם כיום מבוגרים שמעידים על עצמם כסובלים מבעיה זו ולו רק מתוך העובדה שלפתע יש לכך שם. מה דעתכן?
ממני
מירב אשל
הי אורנה וסיגל
השבמחקברכות... יש לכן בלוג רציני מושקע שאפשר ללמוד ממנו רבות..
וכמובן שהנושא נוגע בכולנו .. בשנה שעברה היה לי ילד שלא פסח על אף סעיף בהגדרה והיה ממוקם בקצה הסקלה (בקצה העליון).. היו ימים קשים של חוסר אונים ותחושה שהזמן עצר מלכת.. תסכול עמוק שילד אחד שקול מבחינת הקושי לכל ילדי הגן..כן אני לא מגזימה.. יחד עם הקושי נוצר קשר עמוק - קשר שנשמר גם היום כשהילד עלה לא'
אשמח תמיד להיכנס להתעדכן- נעמי יגל
היי ארנה וסיגל
השבמחקאכן בחרתן בבלוג שהנושא בו מאוד מאוד נוגע בכולנו,בשנים האחרונות ההתמודדות עם ילדים בעלי לקויות קשב רבות ולא פשוטות .הקושי והתסכול הם מנת חלקם של כל ילדי הגן, הצוות, ההתמודדות אל מול תגובות הורים ,אשמח מאוד להמשיך ולעקוב אחר הבלוג שלכן כל הכבוד על ההשקעה
המשך חופשה נעימה
מרסל.
לסיגל ואורנה היי,
השבמחקאני מתייחסת למשפט הראשון בו ציינתן "... שבכיתה ישראלית ממוצעת בגודלה, לומדים שלושה או ארבעה ילדים עם ADHD". ב-9 השנים בהן חינכתי לא הייתה שנה בה היה מס' כה רב של ילדים עם ADHD בכיתתי.הבעייתיות הגדולה הנובעת מכך הינה סירוב ההורים לטפל בילדים ולחשוב שהתופעה תחלוף מעצמה. אני חושבת שהורים לא מבינים שהם יוצרים פער שהולך וגדל בידע של התלמיד מכיוון שהוא אינו פנוי ללמידה וזו לא אשמתו, הוא פשוט לא מסוגל. יש צורך לעמוד על השוני בין התנהלות התלמיד בביה"ס לבין התנבלותו בבית. לצערי הרב, אני מכירה מקרים רבים של ילדים עם ADHD הן של חברות והן של משפחה. אוכל לומר כי כל אחד בחר לטפל באופן שונה, אלטרנטיבי או תרופתי, עם זאת יש לציין שעל כל ילד הטיפול פעל באופן שונה.
אני מוצאת שנושא הבלוג שלכן מאוד מעניין.
עירית ישראלי-לוי