לפני חג הפסח שוחחתי עם המורה המחנכת של בני שלומד בכיתה א'. סיפרתי לה כי אני חוששת שיש לו בעיות קשב. ביקשתי ממנה שתשים לב האם הוא מקשיב לנעשה בשיעור או סתם בוהה בחלל. הופתעתי לגלות כי המורה (בעלת וותק לו מנוהל במשרד החינוך) לא מבינה בנושא הפרעות קשב וריכוז ולא יודעת כיצד מתמודדים עם הנושא.
לא אחת ניתקלנו בבעיה שהיא בוערת בעיננו. לדעתנו, מערכת החינוך לא מכשירה באופן מספק את המורים בנושא לקויי למידה או ילדים עם הפרעות קשב וריכוז. עובדה זו מעוררת תמיהה מאחר שבכל כיתה ישנם לפחות שני ילדים הנמנים עם תופעות אלו. אם מערכת החינוך לא תכשיר את מוריה. לא ינתן מענה ראוי לבעיה. הילדים ההיפר אקטיבים, מפריעים בכיתה - המורה מענישה - הילד מתוסכל - המורה סובלת הכיתה סובלת וחוזר חלילה. מה דעתכן...
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
ערב טוב סיגל אורנה... באחת מההשתלמויות שעברתי בנושא בעיות קשב הציגו לנו מסמך שהיינו אמרוות לקרוא ואז שאלנו את תגובתינו- כולן אמרו שאי אפשר להבין מה כתוב, הכל היה בלתי קריא גיבריש... והוסבר לנו שהרבה פעמים ילדים בעלי לקויות שמקבלים טקסטים מתוך חומר שנלמד.. יקראו את הכתוב הרבה פעמים אך הדברים יראו להם כמסמך.. שנתנו לנו ולא הבנו מילה אחת ממנו... ולמה? כדי להמחיש ולהבין כמה מתוסכלים הם הילדים שסובלים מכל ההפרעות .. הקשרים העצביים במוח והמוליכים אינם פועלים כמוש אצל ילד רגיל.. יש קצרים ואם לא ילמדו את המורים את כל המורכבות של הנעשה במוחם... והדרך להבין ולקבל אותם ובמיוחד להתמודד.... לא ימצא פתרון לכל התופעות הבאות לידי ביטוי בכיתות .. ותמשיך להיות אטימות וחוסר הבנה... וזה מתסכל ברמות גבוהות.... כדאי להביא גורמים מוסמכים שיתנו הרצאות על הנושא בפני המורים.. וזה המעט....
השבמחקסיגל ואורנה!
השבמחקבטעות הגבתי לפוסט הזה בפוסט של המאמר של רפאלי, אז אנא חפשו שם.דפנה.
אורנה וסיגל שלום,
השבמחקכיוון שנושא זה הוא כאוב וידוע לכל כי המערכת לא מכשירה, ואין אנו יודעים כיצד להתמודד עם לקויות שונות, אני חייבת לספר לכן שהמצב עוד יותר תסתכל בסיטואציה שאפרט להלן. כחלק מדרכי ועלי, קיטור אינו נמנה עם אחד מהם. לכן, במסגרת הכשרתי בחינוך לתואר ראשון, שהיה בשנים האחרונות, כשאין ספק שרמת המודעות גבוהה לנושא, פניתי במכתב לראש המסלול לגיל הרך, ולראש בית הספר והבעתי בפינם יחד עם שתי סטודנטיות נוספות את מחאתנו על כך. הסברנו כיצד תיכף אנו יוצאות "לשטח" כפי שנהגנו לקרוא לעבודתנו, ללא כלים, מיומניות ודרכי פעולה בתחום אותו אתן מעלות. אז נכון מתוך 134 נק' תואר, 2 נק' בלבד עסקו בכך...מצחיק כמה שזה עצוב....בכל אופן המכתב נשלח, ביקשנו שילמדנו אותנו, אך לא קרה דבר. סיפור זה לימד אותי שאין לבוא בטענות למורה או הגננת. במקרה שלי, אם ארצה לעזור אצטרך להשתלם מכספי ולהקדיש לכך זמן נוסף על מנת שאוכל לסייע באמת מתוך התבססות על תיאוריות וגישות ולא מתוך אינטואיציות אימהיות. הבעיה שעד שזה יקרה, אני יכולה להתחבר למורה שהידע שלה מועט. ווק אינו מקנה ידע, אלא רק איפשר לה להתנסות בגישות ופעולות שחשבה שנכונות ואם השנים סיגלה לעצמה דעה מה נכון עבור הילדים ומה פחות. וכמגדל קלפים זה, ילדינו נתונים לחוזקו...
ענת אדלשטיין
הייי
השבמחקהדברים שכתבן אכן קורים, לצערנו. אני מצטרפת לדבריה של ענת כי אין מספיק הכשרה במהלך הלימודים ברכישת כלים להתמודד עם קשב וריכוז אם הגננת לא למדה חינוך מיוחד. כיום אנו לומדים מתוך הניסיון ולא מתוך הכשרה מלאה. אני מקווה שבכך לא נגרם נזק לילדים משום שאין בידנו את הכלים המתאימים ביותר לסייע להם, במרבית המקרים אנו מסתמכים על עצות של גננות עמיתות, תחושות בטן או נסיון.
ממני מירב אשל
לאורנה וסיגל שלום רב,
השבמחקאכן מערכת החינוך אינה מכשירה מחנכות להתמודדות עם ילדים בעלי לקויות שונות. הסיבה נעוצה במשרד החינוך המכתיב למכללות למקד את מסלולי התמחות המורים.
יש הבדל ניכר בין מורה שהוכשרה במסלול חינוך מיוחד למורה שהוכשרה בחינוך הרגיל. לפיכך, לצערנו כהורים יש לסמוך על המזל ולקוות למורה עם פתיחות ורגישות לנושא.
עירית ישראלי-לוי
לאורנה וסיגל שלום,
השבמחקבדיוק כמו שתיארתן המצב בכי רע גם המורה בבעיה וגם התלמיד ויש לעצור את מעגל הסבל שלפנינו. לנסות לפתור את הבעיה ולקרוא למשרד החינוך לטפל בסוגיה זו להכשיר את המורות ולצייד אותם בכלים להתמודד עם ילדים עם הפרעות קשב.
בכך המורה תתן לילדים מענה נכון לצורכיהם ואת הכבוד המגיע להם.
סימה