יום שני, 24 במאי 2010

עפ"י מאמרה של דהרי הרשקוביץ תרשיש להלן הקישור : http://is.biu.ac.il/files/is/Dahary-Herskovits_h.pdf
נכון הדבר כי ילדים יגלו עניין בקריאת טקסט ספרותי בפורמט אלקטרוני המבוסס היפרטקסט . עובדה זו מאפשרת ליצור שרשרת קשרים בין מיידע קיים לבין פיסות מיידע חדשות. עלינו לציין כי ריבוי משמעויות וקישורים מצריך טכניקות קריאה מתאימות. אך אנו, שואלות את עצמנו מה עלול לקרות אם ילדים מסוימים יתקשו בלפתח יכולות ומיומנויות אלה? האם הם ילכו לאיבוד במרחבי היהיפרטקסט? אנו מנסות לשער כיצד ילד היפראקטיבי בעל קושי בקשב וריכוז מקפץ הלוך ושוב בין הלינקים. האם הוא מסוגל להפיק מהם משמעות? האם יצליח לקלוט את המסרים? אנו מסכימות עם כותבת המאמר כי הוספת קישורים מלווים בתמונות רקע ובהנפשה, עשויים לעניין ילדים אך לדעתנו לא די בכך. עבור ילד היפראקטיבי, יש להוסיף לטקסט המבוסס היפרטקסט את החלוקה לקטגוריות והתיוג. אלה מעניקים חופש בבחירת הקישורים המתאימים, ומהווים כלי ניווט המצמצם את איבוד הכיוון המרחבי.

4 תגובות:

  1. לאחר קריאת הכתבה של ליהיא לפיד על בנה, מה עובר להם במוח בכמה ערוצי תקשורת הם חושבים, הראש לא מפסיק לחשוב, אין מנוח והכל סוער ועמוס.... מתיש ומעייף, קשה להם כל כך ולכן אנו חושבות שבנושא קראית טקסט ספפרותי עם פורמט אלקטרוני מבוסס היפרטקסט, חייבים למצוא את הדרך שתקל את עומס הלינקים והאתרים, אי אפשר להציף ילדים אלו במגוון כה רקב של מקורות , לא מספיק אין להם רגע מנוחה.... ולכן מקבלות את דעתכם שיש להוסיף לטקסטים מידע על ההתמצאות בצורה ברורה ומאד מאורגנת כולל כמובן תמונות רקע וכודמה.. ולנו המורים... צריכה להיות רגישות מקסימלית והבנה לילדים אלו שלא בחרו להיולד כך...
    לילה טוב השלישיה

    השבמחק
  2. היי בנות,
    אני בהחלט מצדדת בדבריכן כי ילד היפראקטיבי ימצא קושי רב בסוג למידה שכזו שהינה רוויה גירויים. אולם, אינני שוללת כלל את הלמידה בעידן המחשב שכן ישנם סביבות למידה פחות עמוסות מבחינת מלל הממקדות את התלמיד לחומר הנלמד ומקילה עליו את הלמידה.
    כמחנכות עלינו להתייחס באופן אינדבידואלי לכל תלמיד ולמצוא את נקודות האור שבו שיעזרו לו ללמידה, וזה כלל לא משנה באם הילד הוא בעל לקות כלשהי או לא. זוהי השליחות שלנו...
    בברכה,
    עירית ישראלי-לוי

    השבמחק
  3. תרופות לטיפול ב-HDAD
    לסיגל ואורנה היי,
    הסוגיה של טיפול בתרופותהינו בעייתי מבחינת ההורים. לאור הפרסומים הרבים באמצעי התקשורת הורים רבים מסרבים לתת לילדיהם את התרופה. מנסיוני כמורה הורים עושים עוול לילדיהם. נכון שלא כל תרופה מתאימה לכל ילד אבל צריך להמשיך ולנסות ולמצוא את המינונים הנכונים.
    כהורים אנו רוצים שלילדינו יהיה טוב, לגדל אותם להיות אזרחים טובים ושידעו להשתלב בחברה.
    במניעת נטילת התרופות אנו גזולים מילדים אלו את האפשרות לחיות חיים תקינים.
    ברצוני לשתף אתכם בסיפור על בנה של חברתי שסירבה בתוקף לתת לו תרופות. היום הילד בגיל 10עם פער לימודי רציני בלימודים (רמתו תואמת ילד בן 8). מחשבות רבות עלו בראשה בדבר בערתו לחינוך מיוחד. כחברה קיימתי עימה שיחות רבות בנדון על מנת להניע מצעד זה מכיוון שלטענתי צעד זה אף יחריף את מצבו של הילד.
    לפיכך, בטרם אנו כהורים מגיעים להחלטה למנוע מילדנו טיפול תרופתי עלינו לחשוב על ההשלכות לטווח רחוק.

    עירית ישראלי-לוי

    השבמחק
  4. לסיגל ואורנה היי,
    בגן לדעתי אין צורך להשתמש בתרופות רק במקרים קיצוניים שבהם לא ניתן לאפס את הילד. בדרך כלל בסביבות הגן ישנם אביזרים אשר נותנים מענה הולם ומורידים את המתח והפעלתנות של הילד בצורה יעילה לדוגמא: סביבית (צלחת ויסטבולרית), קפצית וכו'. חבל שבביה"ס לא ניתנת האפשרות לשלב אביזרים אלו.

    סימה

    השבמחק