הודעה חשובה!
הפוסט אשר צרפנו ובו המכתב שנשלח למורה מאמא לילד היפראקטיבי בשמה של ליהי לפיד. לא נכתב בשמה של ליהי לפיד זוהי טעות גורפת המופצת באינטרנט. המכתב לכשעצמו אכן משקף את המצב האמיתי, אך הוא לא נכתב ע"י ליהי לפיד. ליהי לפיד בעצמה שלחה לי מייל ובקשה שנעצור שמועה זו למען בנה שלא מעוניין שיגדירו אותו במה שהוא לא.
סיגל ואורנה

לאור ההתעניינות הרבה בנושא ילדים עם הפרעות קשב וריכוז, ברצוננו להודות לכולכן.

לסיכום, ברצונו להוסיף כמה עובדות חשובות שמטרתן לשפר את ידיעותיכן, אלה מקיפות את הקשיים של ילד היפראקטיבי בתחום החברתי - יחסים אם בני גילו, בחתום הלימודי וההתמודדות מול ביה"ס, בגיל ההתבגרות ההתמודדות מול ההורים ותרופות לשם טיפול: תודה לכולן ולהתראות בהמשך כתיבת הבלוג.................
ילדי ADHD וקשיים בתחום החברתי
פעלתנות היתר והאימפולסיביות של ילד ה- ADHD , לעיתים קרובות מרחיקה מעליו ילדים אחרים. ילדים אחרים לא אוהבים את הבוטות והכנות שלו, בפנייה מעירה ונוקבת כלפיהם. ללא ספק, ילדים אחרים מרגישים מאוימים ע"י הקלות והפתאומיות שבה ילד ADHD נעשה תוקפני, מדני, יריב או עוין. התוצאה הסופית היא שיוצא לו שם רע הכיתה או בקרב בני גילו. הניסיון לעזור לילד ADHD בבעיותיו החברתיות לא תמיד מצליח כי בד"כ ההורים או המורים לא נוכחים בזמן שהילד נמצא עם בני גילו (ברקלי 1998).
ילדי ADHD וקשיים בתחום הלימודי
"ילדים עם ADHD נתקלים בקשיים הגדולים ביותר כשהם צריכים להסתגל לדרישות ביה"ס, כשליש מאותם ילדים יישארו כיתה לפחות פעם אחת במהלך שנות לימודיהם, מה שמקשה עוד יותר על המצב הוא העובדה שיותר ממחצית מהם סובלים גם מבעיות חמורות של התנהגות מתנגדת. עובדה זו עוזרת להסביר מדוע בין 15% ל – 25% מילדי ה – ADHD יושעו ואולי אף יורחקו מביה"ס עקב בעיות המשמעת שלהם" (ברקלי, 1998 עמ' 186).
ילדי ADHD בגיל ההתבגרות
השינויים שעובר ילד מתבגר הם בתחום הגופני הנפשי והשכלי. שינויים אדירים אלו עלולים להביא לוויכוחים בלתי פוסקים, להפגנות של חוסר כבוד, למרד בסמכות ולהתנהגויות אחרות שזורעות טרור בלב ההורים בכל העולם הם עלולים להסתבך בעימותים עם בני המשפחה בתחומים הבאים: השלמת שעורי הבית, בחירה נאותה של חברים ושל מקומות בילוי, כיבוד זכויות בני המשפחה ופרטיותם, חזרה הביתה בזמן שההורים קבעו, התנהגות אחראית מחוץ לבית. צריכת אלכוהול וסיגריות ופעילות מינית .אימפולסיביות עלולה לגרום למתבגר בעל ADHD מצבי רוח וסף תסכול נמוך, או אי יכולת לצפות תוצאות מראש, מה שעלול להוביל להתפרצויות געש, לויכוחים רבים, להסלמה מהירה של עימותים ובמקרים הקיצוניים – אף לעימותים פיסיים עם הסביבה .בעיות גוברות אלו עלולות לגרור את המשפחה למשבר חמור, שהם יזדקקו לעזרה מיידית של אנשי מקצוע. אצל ילדים רגילים החושים של מבט לאחור וחשיבה תחילה, תכנון והתנהגויות מונחות יעדים מפותחים, ותופסים תפקיד חשוב יותר בחיים. לעומת ילדי ADHD שיכולות אלו יהיו פחות מפותחות (ברקלי, 1998).
תרופות לטיפול ב- ADHD
תרופות הן האמצעי הכי מפורסם והכי שנו במחלוקת לטיפול ב- ADHD. מאות מחקרים שנערכו מצביעים על כך שתרופות מעוררות, שהן הנפוצות ביותר בשימוש, הוכחו כיעילות בשיפור התנהגות, הישגים בלימודים והסתגלות חברתית אצל 50% - 95% מהילדים עם ADHD ( ברקלי 1998). תרופות אלו מסוג מתילפנידאט המוכר בשמו המסחרי, ריטלין, מגבירות את יצור הנוירוטרנסמיטורים במוח עד לרמה תקינה יותר, דבר המאפשר לילד למקד טוב יותר את הקשב ולווסת את רמת פעילותו והתנהגויותיו האימפולסיביות.

בביבליוגרפיה:

ברקלי, רסל א' (1998). לשלוט ב – ADHD: מדריך מלא ומוסמך להבנת הפרעות קשב וריכוז. תל- אביב גלילה.

עפ"י מאמרה של דהרי הרשקוביץ תרשיש להלן הקישור : http://is.biu.ac.il/files/is/Dahary-Herskovits_h.pdf

נכון הדבר כי ילדים יגלו עניין בקריאת טקסט ספרותי בפורמט אלקטרוני המבוסס היפרטקסט . עובדה זו מאפשרת ליצור שרשרת קשרים בין מיידע קיים לבין פיסות מיידע חדשות. עלינו לציין כי ריבוי משמעויות וקישורים מצריך טכניקות קריאה מתאימות. אך אנו, שואלות את עצמנו מה עלול לקרות אם ילדים מסוימים יתקשו בלפתח יכולות ומיומנויות אלה? האם הם ילכו לאיבוד במרחבי היהיפרטקסט? אנו מנסות לשער כיצד ילד היפראקטיבי בעל קושי בקשב וריכוז מקפץ הלוך ושוב בין הלינקים. האם הוא מסוגל להפיק מהם משמעות? האם יצליח לקלוט את המסרים? אנו מסכימות עם כותבת המאמר כי הוספת קישורים מלווים בתמונות רקע ובהנפשה, עשויים לעניין ילדים אך לדעתנו לא די בכך. עבור ילד היפראקטיבי, יש להוסיף לטקסט המבוסס היפרטקסט את החלוקה לקטגוריות והתיוג. אלה מעניקים חופש בבחירת הקישורים המתאימים, ומהווים כלי ניווט המצמצם את איבוד הכיוון המרחבי.

בנות יקרות חלה טעות בכתובת הקישור לאתר המתמחה בנושא בעיות קשב וריכוז להלן הקישור החדש:
http://padeh.net/pediatrics/ADHD/ADHD.htm

ברצוננו להעלות מס' נקודות ולהתייחס למאמר "והוא לבדו לומד כאן?" של ג'יי הורביץ
אנו חושבות שיצירת בלוג מפתחת את החשיבה העצמית של הילד ומקדמת מאוד את נושא ההבעה בכתב. ע"י כתיבה בבלוג הילד יוצר לו מין במה ציבורית בה אחרים יכולים להגיב לדבריו והוא אליהם בחזרה. אנו מסכימות כי באמצעות הכלי הזה תלמידים לא רק מסמנים לעצמם מקורות אינטרנטיים שמסייעים להם בלמידה סביב נושאים שונים, אלא גם תורמים למאגר ציבורי שמשרת כיתה שלמה או כיתות נוספות. הבלוג לדעתנו הוא סוג של חשיבה בקול רם, ועל מערכת החינוך לקדם נושא זה כחלק מתוכנית הלימודים. אנו מסכימות כי אין לעודד ילדים לכתוב בבלוג באופן חופשי, אלא, לכוון למידה אישית וציבורית בנושאים הנקבעים מראש ע"י המורים, שכן אנו יודעות כי ילדים עשויים לנהל בלוגים על נושאים שאינם חינוכיים.

במאמר נכתב על נושא ההבעה בכתב וצויין כי ראוי שהילד יידע לעשות את זה על הצד הטוב ביותר.
כלומר בין הייתר לכתוב ללא שגיאות כתיב בין הסוגיות שהתעוררו עם התפשטות השימוש באינטרנט נמצא, למשל, את השימוש בגופנים השונים, שהוא קל להבנה ואף להקניה. כהורים לילדים עם בעיות קשב וריכוז אנו יודעות כי בנוסף, ישנה בעיה עם שגיעות כתיב. אותם ילדים מתקשים להפנים את כללי האיות בשפה העברית ולא אחת מתקשים בהבעה בכתב. לכן, עצם העובדה כי במחשב יש את מתקן השגיאות האוטומתי, מקלה על אותם ילדים להתבטא ולתקשר עם הסביבה.

מי שמעונין לקרוא את המאמר במלואו להלן הקישור:
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Yesodi/Hadshaniyot/Golshim/golshimb/Golshim19/Levado.htm

על פי מאמרם של ניר גל, ע' ונור, ט' (2001). למידה בסביבת אינטרנט בגני ילדים, הסביבה ה”מותאמת” של פיקו מאוד ידידותית לילדים וקלה לשימוש. האיקונים ברורים וניתן לילדים לקשר בין תמונה לבין הפעולה המתבקש; הילדים לא יכלו בסביבה זו "ללכת לאיבוד"; הילדים שלטו טוב מאוד בקישורים ובאייקונים התמצאו טוב בסביבת האינטרנט; מערכת פיקו אפשרה לילדים לשלוט טוב בתוכנה ללא גלישה לטעויות מרובות. המערכת עצמה מונעת מהם גלישות לטעויות,
מפני שאין יותר מדי דרכים לטעות. המערכת “מותאמת” ומאוד נוח לילדים לעבוד בה.

לעומת זאת בסביבת האינטרנט ה”אוניברסלית” "לילדים קשה להתמצא בדפדפן האקספלורר ולשייט בין
דפי האינטרנט". "הם נתקעו הרבה פעמים, וללא הנחיה צמודה הם לא יכלו להגיע לשום דבר"

לדעתנו ילדים עם בעיות קשב וריכוז עלולים להתבלבל כאשר סביבת האינטרנט היא "אוניברסלית" ריבוי הפונקציות הנדרשות על מנת לשלוט בפעולות המחשב עלולות להוביל במהירות ליאוש אצל אותם ילדים חסרי סבלנות המכונים בפינו כבעלי "פתיל קצר" לעומת זאת הסביבה "המותאמת" הנחשבת לברורה יותר, עשוייה לדעתנו, לצמצם את האפשרויות לטעות אצל ילד בעל הפרעות קשב. עובדה זו עשוייה לתרום לילדים אלו להפיק את מירב התועלת בשימושי המחשב.
מאמר: אינטרנט בגני ילדים (2001) מסמך PDF

בהמשך לרשומה הקודמת. היום יום שלישי בתוכנית הבוקר בערוץ 2. צפינו בכתבה בנושא ילדים עם צרכים מיוחדים, נאמר כי למורים ולמחנכים אין הכשרה מתאימה ומספקת על מנת להתמודד עם תלמידים לקויי למידה, ילדים עם הפרעות קשב וריכוז וכו'.. לכן במכלל "דויד ילין" החליטו לקחת נושא זה בייתר שאת וללמד מורים באופן מכוון ויסודי על תלמידים חריגים... מי שמעוניינת יכולה להירשם ולהשכיל

לפני חג הפסח שוחחתי עם המורה המחנכת של בני שלומד בכיתה א'. סיפרתי לה כי אני חוששת שיש לו בעיות קשב. ביקשתי ממנה שתשים לב האם הוא מקשיב לנעשה בשיעור או סתם בוהה בחלל. הופתעתי לגלות כי המורה (בעלת וותק לו מנוהל במשרד החינוך) לא מבינה בנושא הפרעות קשב וריכוז ולא יודעת כיצד מתמודדים עם הנושא.
לא אחת ניתקלנו בבעיה שהיא בוערת בעיננו. לדעתנו, מערכת החינוך לא מכשירה באופן מספק את המורים בנושא לקויי למידה או ילדים עם הפרעות קשב וריכוז. עובדה זו מעוררת תמיהה מאחר שבכל כיתה ישנם לפחות שני ילדים הנמנים עם תופעות אלו. אם מערכת החינוך לא תכשיר את מוריה. לא ינתן מענה ראוי לבעיה. הילדים ההיפר אקטיבים, מפריעים בכיתה - המורה מענישה - הילד מתוסכל - המורה סובלת הכיתה סובלת וחוזר חלילה. מה דעתכן...

התייחסות למאמרו של רפאלי (2009) תקליק תצליח

אם נתייחס למאמר מנקודת מבט של ילד עם בעיות קשב וריכוז לדעתנו, התקדמות הטכנולוגיה ובמיוחד אין ספור דרכים לרכישת יידע ע"י השימוש במחשב, יכולים לסייע לילדים אלו. בניגוד לחוסר השקט התמידי, יושבים הם מרותקים אל מול מסך הטלוויזיה או המחשב. לכן אנו חושבות כי השימוש במחשב כמקור לרכישת אוריינות וידע מתאים מאוד לילדים היפראקטיבים מה דעתכן?

תודה לכל הבנות שדהגיבו על הנושא. נושא זה אכן חשוב וקרוב לליבה של כל אחת מאיתנו. בבלוג זה אנו ננסה לספק מיידע על תכונותיו של ילד עם בעיות קשב וריכוז בדיספלינות שונות.
ראשית נגדיר מהי בעיית קשנ וריכוז
שלכן באהבה אורנה וסיגל

מה זה ADHD?
הפרעת קשב וריכוז הנקראת בלועזית Atantion-Dficit/Hyperactivity Disorder או ADHD היא הפרעה כרונית נוירו ביולוגית, התנהגותית פסיכיאטרית, המאופיינת בקושי בויסות קשב, במיקוד ריכוז, ובאימפולסיביות. זוהי הפרעה כרונית נפוצה מאוד בילדים. 7% - 10% מילדי בית הספר לוקים בה , תחילתה בגיל הגן, וביטויה הקליני מובהק בית הספר. המשכיותה במתבגרים (80%) ובמבוגרים (60%). ADHD הפך לבעיה מרכזית ברפואה הציבורית וברפואת ילדים בפרט, בגלל שכיחותה, מורכבותה והשלכותיה העתידיות על הילדים, על משפחותיהם ועל החברה בכלליותה (ענתבי, 2007). ADHD כלקוי התפתחותי בשליטה העצמית, מורכב מבעיות בטווח – קשב, בשליטה בדחפים וברמת הפעילות. המחשבה הקלינית, במאמציה להגדיר את אופי הבעיה, נעה מרעיונות מעורפלים על שליטה מוסרית פגומה לפני מאה שנה, עד למושגים יותר חדים ומדויקים של פעילות יתר, לקות קשב , וקושי בהפעלת עכבות בשנים האחרונות (ברקלי 1998). לילד היפראקטיבי שהוא טיפוס אימפולסיבי בעיקרו, יש סיכוי גדול להיות מזוהה ומאובחן בשלב מוקדם ולקבל טיפול, מפני שההתנהגויות הן לא פעם בולטות ומפריעות מאוד. בהיבט הנוירולוגי ADHD הוא ליקוי באזור המוח השולט בדחפים, כלומר, מרכז הקשב במוח אינו פועל היטב. דבר המוביל לבעיות בביצוע התפוקה (ריף, 2008). באוכלוסיה הלוקה ב- ADHD ישנם הורים שבעצמם לוקים בהפרעת קשב וריכוז, ולכן התופעה נפוצה יותר בילדיהם , בשל הגורם התורשתי המשפחתי (ענתבי, 2007).


להלן הבביליוגרפיה למי שמעוניינת לקרוא עוד בנושא:
ענתבי, ש' (2007). האם ילדים עם הפרעות קשב וריכוז מטופלים כנדרש?. כתב עת ישראלי לרפואת ילדים 59 עמ' 38-40.



ריף, סנדרה פ' (2008). ADD/ ADHDתוכנית פעולה מקיפה: עקרונות ודרכי התמודדות להורים ולמחנכים: אח"י בע"מ, מאנגלית דנה איזנברג.

רקע על הנושא

כידוע, כל ילד עשירי, מתמודד עם הפרעות קשב (ADHD ) מכאן שבכיתה ישראלית ממוצעת בגודלה, לומדים שלושה או ארבעה ילדים עם ADHD . הפרעת קשב, נושא חם ומרכזי של הנוירולוגיה והפסיכולוגיה במאה שלנו, היא תסמונת נוירולוגית רב - ממדית. להפרעה השפעות רבות על תחומי חיים רבים של המתמודדים עמה. היא עשויה להקשות על התפקוד המשפחתי, ההורי, הרגשי, החשיבתי, ההתנהגותי, החברתי והלימודי .
מקורות המידע רוויים בדעות אין ספור בנוגע לילדים עם הפרעות קשב וריכוז ואמצעי התמודדות עם הבעיה.
אנו, אורנה וסיגל מעוניינות לפתוח נושא חשוב וקריטי זה לדיון בקרב המורות והגננות.

אנא שתפו אותנו בחוויות או אירועים שחוויתם עם ילדים עם הפרעות קשב וריכוז הן כהורים והן כמחנכים.

נשמח להיערות הגיגים וסיפורים בנושא
להמשך שיתוף פעולה פורה,
אורנה וסיגל